בפני התנגדות לביצוע שיק ע"ס 15,000 ש"ח, שנמשך על ידי המבקש לטובת המשיב, בוטל ועל כן חולל, והוגש לביצוע בהוצאה לפועל.
ההתנגדות, המשתרעת על פני עשרות עמודים ונספחים, מגוללת פרשיה שהיא בעיקרה פשוטה: בעקבות תאונה שעבר רכבו של המבקש, הוכנס כלי הרכב לתיקונים במוסך המשיב, והשיק נמסר כבטחון לתשלום עבור התיקונים. אלא, שלטענת המבקש פעל המשיב במרמה, לא ביצע את כל התיקונים לגביהם דרש תשלום, ביצע חלק אחר באופן לקוי, ניסה לחייבם שלא כדין בעלות מילוי מיכל דלק של מכונית חליפית (אם כי בסוף לא עשה כן), ועוד טענות דומות.
בהתנגדות תמכו, מלכתחילה, 3 תצהירים, תצהירו של המבקש, תצהיר אביו של המבקש, מר רוני הרפז, ותצהיר אמו של המבקש, הגב' ענת הרפז. לדיון עצמו לא התייצב המבקש, ובהסכמה נמשך תצהירו, שכן ממילא רובן המכריע של העובדות הוא דווקא בידיעת האב, ומקצתן בידיעת האם.
שני המצהירים הנותרים נחקרו על תצהיריהם, והצדדים סיכמו טענותיהם.
לטענת המבקש, מדובר בכשלון תמורה חלקי קצוב, ובטענת קיזוז נגד יתרת סכום התמורה, ועל כן הוא זכאי להתגונן מפני התביעה השטרית. בשולי הדברים וכמעט בחצי פה חזר המבקש גם על הטענה שהשיק ניתן על תנאי, אולם לא פרט בעניין זה. לטענת המשיב, מדובר לכל היותר בכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, ובטענת קיזוז בלתי קצובה, ועל כן אין לתת רשות להתגונן.
במחלוקת שבין הצדדים דעתי כדעת המשיב. 3 הן הטענות שבפי המבקש, ודין כולן להידחות כטענות הגנה מפני תביעה שטרית (מבלי לגרוע מזכותו, אם יחפוץ בכך, להגיש תביעה לפיצוי בעד נזקיו הנטענים).
ראשית, טענת המסירה על תנאי. בבקשה לא פורט הדבר כדבעי, ובסיכומים כמעט ונזנחה הטענה כליל. עם זאת, נראה כי עיקר הכוונה היא, שהשיק נמסר כבטחון, עד שתשלם חברת הביטוח את תגמולי הביטוח. אבי המבקש העיד, כי תגמולי הביטוח שולמו. מכאן, כי התנאי, ככל שהיה כזה, התקיים גם לשיטת המבקש. ניתן אמנם לטעון, כי התנאי היה תיקון מלא ומושלם של הליקויים, אולם הדבר לא נטען במפורש, ולכאורה על פי תיזה כזו די היה בפגם קטן כדי להצדיק ביטול השיק מחמת אי-התקיימות התנאי. תיזה כזו יש לטעון במפורש.
שנית, טענת כשלון התמורה החלקי: ככלל, הכירה הפסיקה בכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב כטענת הגנה ראויה מפני שיקים רק במקרים בהם עלה כשלון התמורה החלקי לכדי עילת ביטול עסקה שהביאה בפועל לביטולו. אחרת, נותרה בעינה ההלכה, כי כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב אינו מהווה עילת הגנה נגד שיק. במקרה שבפני, חרף טענת המבקש בסיכום טענותיו, כי מדובר בכשלון תמורה חלקי הניתן לחישוב מתימטי פשוט, לא הוצע חישוב כזה, לא הוצע סכום מדויק כלשהו, ולא הונחה תשתית עובדתית המאפשרת קביעת הסכום שבעדו כשלה התמורה.
שלישית, טענת הקיזוז: טענת הקיזוז אינה קצובה, ועל כך אין מחלוקת של ממש. טענת קיזוז בלתי קצובה אפשרית בין שני צדדים לעסקה, במקרה של חיובים הדדיים הנובעים מאותה עסקה. במקרה דנן, נראה כי המבקש מערב בין קיזוז - הנוצר כאשר ישנו חיוב הדדי באותה עסקה - לבין פגם בתמורה (גם אם עולה למקבל התמורה כסף לתקן את הפגם), שאינו בגדר "חיוב הדדי" (לניתוח ההבדל בין שני סוגי טענות ההגנה, ראה ש' לרנר, דיני שטרות, עמ' 340-347, ובעיקר המובא מר"ע 22/85 ס.ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומית בע"מ נ. סלון אמפיסל בע"מ ואח', פד"י לט(2), 565, בעמ' 567-568). מכאן, כי אין לנו עניין בקיזוז חיובים בלתי קצובים מעסקה אחת, וטענת הקיזוז אף היא לא תוכל לשמש הגנה מפני התביעה השטרית.
במאמר מוסגר אפנה את תשומת הלב לכך, שלמעשה, העולה מעדות האב היא, שהרכב תוקן, ככל שתוקן, גם אם לא באופן משביע רצון, שתגמולי הביטוח עבור התיקון שולמו לידי המבקש, אולם שהתשלום עבור התיקון לא שולם למשיב, ואילו הפגמים שנותרו גם לא תוקנו לאחר מכן על ידי אחר. הווה אומר: המבקש ממשיך להשתמש עד היום ברכב שתוקן על ידי המשיב, במצבו כפי שהוא לאחר התיקון, מבלי לשלם את עלות התיקון, הגם שפוצה על ידי חברת הביטוח במלוא נזקיו בגין התאונה.
אני דוחה, איפוא, את ההתנגדות, ולאור מכלול הנסיבות מחייב את המבקש בהוצאות המשיב על הצד הנמוך, בסך של 900 ש"ח.
הליכי הוצאה לפועל בתיק 1723041091 יחודשו, ככל שעוכבו עקב הגשת ההתנגדות, אם לא ייפרע החוב הפסוק תוך 30 יום.
ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ב, 04 יולי 2012, בהעדר הצדדים.